Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
 
  • אורנה גולדמן

האם תאגיד יכול לתבוע פיצויים בגין לשון הרע ?

עודכן: 10 במאי

האם תאגיד יכול לתבוע פיצויים בגין לשון הרע ?


כידוע, חוק איסור לשון הרע מאפשר לאדם לתבוע פיצויים גם מבלי שנגרם נזק ממוני; מספיק שהפרסום גרם לו השפלה, ביזוי או עוגמת נפש.

נשאלת השאלה מה הדין לגבי תאגידים ? האם תאגידים יכולים לתבוע מכוחו של סעיף "הפיצוי ללא הוכחת נזק" ?


על פי סעיף 10 לפקודת הנזיקין: "תאגיד לא ייפרע פיצויים בשל עוולה אלא אם גרמה לו נזק". לעומת זאת סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע "אדם" שעלול להיפגע מלשון הרע עשוי להיות "יחיד או תאגיד".

מדובר כביכול בשתי הוראות חוק המנוגדות זו לזו.


להלן ציטוט מדברי השופט סולברג, שופט בית המשפט העליון, באמרת אגב בפסק דין שניתן ב 2004, בה הביע את עמדתו התומכת באבחנה בין תאגיד לבין אדם בשר ודם, בתביעות בגין לשון הרע:


"אדם, בשר ודם, זכאי לפיצויים בגין פרסום שהשפיל אותו או שהעמידוֹ ללעג ולקלס בעיני הבריות. עוגמת-נפש שכזו יכולה להיות רק למי שהוא בעל-נפש. לתאגיד אין נפש ולא יכולה להיגרם לו עוגמת-נפש. אדם זכאי לפיצויים בגין השפלתו בעיני הבריות גם אם לעצם הפגיעה לא הייתה תוצאה ממונית. לא כן תאגיד. על מנת שיזכה בפיצויים עליו להוכיח שפרסום לשון הרע על אודותיו גרם לפגיעה ממונית בנכסיו או בעסקיו".


בהמשך ניתנו פסקי דין שתמכו בעמדה שונה. פסק דין שניתן בבית המשפט העליון ב 2016 קבע הלכה חדשה אשר אמורה להוות פתרון לסתירה בין שתי ההוראות המנוגדות הנזכרות לעיל. לפי פסק דין זה גם לתאגיד מגיע פיצוי, לא רק לאדם פרטי. דברי השופט אליקים רובינשטיין בפסק הדין :


"מדוע על תאגיד אשר נחשף ללשון הרע לשאת בנטל הכבד, היקר כלכלית ולעתים בלתי-אפשרי, של הוכחת נזק ספציפית?.....פלוני מוציא שם רע על בעל חנות שאינה מאוגדת, ואחר כך על חנות מאוגדת, ולשתיהן פוטנציאל נזק זהה; אין הדעת סובלת כי רק הראשון יזכה בפיצוי".


גם פסק הדין שניתן במאי 2020 אשר עסק בתביעת לשון הרע שהגישה עיריית כפר סבא נגד אברהם נאנס, תמך גם הוא באותה קביעה, בפסק הדין נקבע, בין היתר, כי "גופים ואנשים, הנושאים במשרות ציבוריות או בתפקידים שלציבור עניין בהם, נוטלים על עצמם מעצם מעמדם ותפקידם סיכונים הקשורים בהתנכלות לשמם הטוב. כמובן, אין בכך כדי להצדיק פגיעה בשם הטוב, שהוא היקר בנכסיהם, אך יש בכך כדי להחליש את המשקל שיש ליתן לשיקול זה ביחס לחופש הביטוי. ..." פסק הדין קבע פיצויים לטובת התובעת, עיריית כפר סבא, אך יחד עם זאת קבע כי “הגשת תביעת לשון הרע על ידי עירייה אינה דבר שבשגרה. ככלל, על עירייה לגלות סובלנות כלפי פרסומי תושבים בכל הנוגע להתנהלותה, ולהתמודד עם פרסומים אלה בדרכים אחרות העומדות לרשותה, שאינן הגשת תביעה.."



מטרת המאמר היא לחלוק מידע והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.

ליצירת קשר: עו”ד אורנה שמש-גולדמן 054-2103152

25 צפיות0 תגובות