Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
 
  • אורנה גולדמן

עוולת 'גניבת עין' – היסטוריה ופסיקה

עוולת 'גניבת עין' – היסטוריה ופסיקה

עוולת גניבת עין, Passing Off החלה להתגבש כבר בשנת 1842, בפסק דין אנגלי שניתן בפרשת . Perry V Truefitt

פרשה זו עסקה בטענה לפיה השם המסחרי של מוצר לשיער "Medicated Mexican Balm" הוא בעל ערך לעסק של בעליו, וכי צריכה להיות לו זכות בלעדית למנוע מעסקים אחרים להשתמש בו. בית המשפט שלל מהתובע את הזכות לשם המסחרי. עם זאת, קבע השופט לורד לונגדייל כי מצג שווא שהתקיים בעניין זה, יכול להוות עילה לצו מניעה. עוד קבע כי "אדם לא ימכור את סחורתו שלו ביומרה שהיא סחורה של אדם אחר". כך למעשה החלה התגבשותה של העוולה, בהצהרה שאסור לגרום לצרכן להתבלבל ולרכוש מוצר של הנתבע, בעוד שהוא סבור שהוא רוכש מוצר של התובע.


בפס"ד בעניין ע”א 307/87 מ. וייסברוד ובניו נ’ ד.י.ג. ביח”ר למצרכי חשמל בע”מ נקבע כי “על התובע בגניבת עין להוכיח כי השם, הסימן או התיאור רכשו להם הוקרה והכרה בקהל ושהקהל התרגל לראות בסימן, בתיאור או בשם את ציון עסקו את ציון סחורותיו של התובע. לאמור - כי המוצר רכש לעצמו “משמעות משנית” המקשרת אותו עם התובע עד כי ציבור הלקוחות מזהה את המוצר על-פי חזותו עם תוצרתו של התובע וכי התרגל לראות בחזות המוצר את סחורתו של התובע".


בפסק דין בעניין מירון נ' רוזנצוויג ואח' שניתן בשנת 2020 נדונה תביעה במספר טענות : טענה להפרת סימן מסחר רשום, עוולת גניבת עין תוך ניצול ופגיעה במוניטין ובקניין רוחני של התובעת. לטובת התובעת נקבע סכום הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק על עוולת גניבת עין.


בפסק דין בעניין Photex שניתן ביולי 2021 נדונה תביעה של חברה המייצרת, בין השאר, קופסאות המיועדות למפסקי חשמל ולמפסקים להתקנה מתחת לטיח. התובעת טענה כי היא בעלת הסימן המסחרי הרשום – Photex - פוטקס, סימן המוטבע על כל מוצריה. הנתבע, עיסא ג'רייס, בעל עסק סיטונאי לממכר קופסאות חשמל. התובעת טענה כי הנתבע מייצר ומפיץ קופסאות זהות לאלה שהיא מייצרת, ומטביע על הקופסאות המזויפות את הסימן המסחרי של החברה ואת המילה Patented, ז"א מוגן ע"י פטנט. לטענת התובעת בייצור מוצרים אלו או בשיווקם, הנתבע ביצע עוולה של גניבת עין כהגדרתה בסעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 והפרה של סימן מסחר רשום. התביעה התקבלה ונקבע שאכן התקיימה הפרה, כהגדרתה בחוק. נמצא שהנתבע אכן ביצע כלפי החברה עוולת גניבת עין. עוד נקבע כי על הנתבע לשלם לתובעת סך של 50,000 ₪ פיצוי, ועוד הוצאות ושכ"ט עו"ד.



מטרת המאמר היא לחלוק מידע והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.

ליצירת קשר: עו”ד אורנה שמש-גולדמן 054-2103152


6 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול