חוק זכות יוצרים (תיקון מספר 5) התשע"ט-2019 פורסם ב 1 לינואר 2019. תכליתו הייתה לעשות התאמה של החוק לשימוש ברשת האינטרנט ולתת כלים להתמודד עם הקשים שבאכיפת זכויות יוצרים ברשת. משימה קשה עד בלתי אפשרית....
לצד אלה, התווסף סעיף 27א לחוק, שמטרתו לאפשר לגורמים שונים לעשות שימוש ב'יצירות יתומות'. הסעיף הנ"ל אינו רלוונטי רק לאינטרנט, זהו סעיף כללי.
אז זה מה הכוונה ב'יצירות יתומות' ? אלה יצירות שבעלי הזכויות בהן אינם ידועים או שלא הצליחו לאתר אותם ב'שקידה סבירה' לדברי החוק. זהו התנאי - שעושה השימוש ב'יצירה היתומה' ניסה לאתר את בעלי הזכות ועשה לשם כך מאמצים ראויים. 'שקידה סבירה' משתנה כמובן בין מי שיוצר, למשל, סרט דוקומנטרי ארוך, לבין מי שמפרסם ידיעה חדשותית מתפרצת, פשוט כיוון שמדובר בשני מקצבים שונים לחלוטין.
כיוון שהחוק לא מפרט עד כמה יש "לשקוד" כדי למצוא את היוצר ומהו פרק הזמן הסביר להתרעה לפני שעושים שימוש ב'יצירה היתומה', נוצרה בחוק מעין עמימות.
עורכי חדשות לדוגמא, שמוכתבים על ידי צורך לעמוד בקצב מטורף, מנסים לעיתים להסתמך על עמימות הזאת, אבל לא תמיד זה עובד ; במרץ 2020 נאלץ אתר וואלה לפצות צלם מקצועי ב־60 אלף שקלים, לאחר ש-3 תמונות שצילם בהפגנות בנבי־סלאח הופיעו ב 7 כתבות באתר וואלה. אלה טענו להגנתם כי התמונות נלקחו מעמודי פייסבוק בערבית, וכי שם הן פורסמו ללא שום סימן לזהות היוצר. הצלם מצידו הוכיח כי העלה את הצילומים לדף הפייסבוק שלו עם הטבעה שלו. בוואלה ניסו להתבסס על הגנת "שימוש הוגן", משום שאתר חדשות מחויב לספק מידע בזמן אמת, ונטילת הצילומים מדפי פייסבוק היא כורח המציאות וכו', אבל השופט לא קיבל את טענתם.
הסעיף ממשיך וקובע כי אם מפרסם היצירה עושה בה "שימוש מסחרי", עליו לפרסם עוד לפני כן, בעיתון יומי או באינטרנט, מודעה בדבר רצונו להשתמש ביצירה – ואם לאחר השימוש קיבל הודעה מבעל זכויות היוצרים על בעלותו, עליו לשלם "תמלוג ראוי".
והמסקנה : (אוקי, לא ממש מסקנה, יותר בכיוון של המלצה ☺) : תמיד להקפיד על הוראות החוק ובשימוש ב'יצירה יתומה', אם לא נמצא בעלי היצירה, לוודא כי הוסף הטקסט הנדרש בחוק.
Comments