Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
top of page
  • אורנה גולדמן

תביעות בענייני קניין רוחני – מיהו בית המשפט המוסמך לדון ?

עודכן: 6 בפבר׳ 2022

סוגיית סמכותם העניינית של בתי המשפט לדון בתביעות בתחום הקניין הרוחני עלתה בשנים האחרונות לדיון מחודש.

כמעט בכל התביעות בגין הפרת זכות קניין רוחני (דוגמת הפרת זכות יוצרים, הפרת פטנט וכו'), דורש התובע לפחות שני סעדים – סעד כספי (פיצוי שניתן לכמתו בכסף בגין הפרת זכויותיו, ז"א כמה כסף מעריך התובע שהפסיד בגין ההפרה) וכן דורש התובע סעד של צו מניעה (לפיו הנתבע יחדל ולא יוסיף להפר את זכויותיו בקניינו הרוחני).


בשתי תביעות בגינן ניתנו פסקי דין לפני כשנתיים נקבע כי התובעים טעו בבחירת הערכאה המתאימה לדון בעניינם. בחירת הערכאה הנכונה חוסכת הרבה מאוד זמן ומשאבים לכל הצדדים. כמו כן, בעת ניסוח תביעה הנוגעת לענייני קנין רוחני יש לזכור את הוראות החוק הספציפיות המעניקות סמכות בעניינים מסוימים לבית המשפט המחוזי כגון: סעיף 46 לפקודת השותפויות, סעיף 188 לחוק הפטנטים ואחרים.


בעניין אליהו הוגשה תביעה לבית משפט השלום בנתניה. התביעה נסובה על הפרת זכויות בסימני מסחר. התובע עתר לפיצוי כספי בסך K300 ₪ וכן לקבלת צו מניעה קבוע אשר יפסיק את ההפרה מצד הנתבע.


הנתבע מצידו הגיש בקשה להעברת התיק לדיון בבית המשפט המחוזי. בקשת הנתבע להעברת הדיון בתביעה לבית משפט המחוזי התקבלה על בסיס הקביעה כי כאשר מתבקש סעד של צו מניעה קבוע בעניין קניין רוחני לצד סעד כספי בגין הפרת סימני מסחר על פי פקודת סימני המסחר, שהינו סוגיה בתחום הקניין הרוחני, הרי שהסמכות לדון בתביעה כולה נתונה לביהמ"ש המחוזי. בית משפט השלום לא התייחס בהחלטתו לשאלת שוויו של צו המניעה הקבוע המבוקש על ידי התובע וניכר כי יצא מתוך נקודת הנחה שמדובר בסעד שאינו ניתן להערכה, ולפיכך הוא נכנס בגדר סמכותו השיורית של בית המשפט המחוזי.


כאשר מבוקש סעד אשר את שוויו לא ניתן להעריך בכסף, יש לציין זאת במפורש בכתב התביעה. אחרת, לשיטתו של בית המשפט המחוזי בעניין אליהו, ככל שהסעד הכספי נכנס בגדר סמכותו העניינית של בית משפט השלום – תועבר התביעה לבית משפט זה (אם לא הוגשה אליו מלכתחילה).


בעניין אבניאון נגד ידיעות אינטרנט נקבע כי "משבחרו התובעים עצמם להעריך את שווי התביעה על סך של 1,200,000 ₪ בסה"כ (כולל הסך של 300,000 שח בגין הסעד של מתן חשבונות) , דומה כי אף אם יידרשו לתקן את תביעתם בעקבות חשבונות שיתקבלו, ככל שיתקבלו, אזי בהינתן העובדה כי מרבית הפרסומים אשר נטען כי מפרים את זכויות התובעים הוסרו על ידי הנתבעות, לא תיפול התביעה בגדרי סמכותו של בית המשפט המחוזי". התביעה הועברה לבית משפט השלום בתל אביב.


בפס"ד שניתן בבית המשפט העליון במאי 2020, נדחה ערעור שהוגש על החלטת המחוזי ונקבע כי :

"הסמכות העניינית לדון בתביעות בענייני קניין רוחני הכוללות סעד שאינו כספי, אינה נתונה באופן בלעדי לבית המשפט המחוזי אלא, היא נקבעת על פי שווי התביעה, בהתאם לכללי הסמכות העניינית החלים ביחס לתביעות אזרחיות שאינן במקרקעין".


בנוסף הבהיר בית המשפט כי במקרה בו אין דרך להעריך או לקבוע אומדן מה שווי נושא התביעה, אזי הסמכות העניינית לדון בתביעה תהא נתונה לבית המשפט המחוזי.


מטרת המאמר היא לחלוק מידע והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.

ליצירת קשר: עו”ד אורנה שמש-גולדמן 054-2103152

9 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page