Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
top of page
  • אורנה גולדמן

מעמד זכויות הקניין הרוחני של סטודנטים בעבודות שיצרו במהלך שנות לימודיהם

עודכן: 6 בפבר׳ 2022

אתחיל ואציין כי על פי נייר עמדה של עמית אלעזרי מאוקטובר 2012 שנכתב עבור התאחדות הסטודנטים בישראל, "היקף זכויות הקניין הרוחני הנותרות בידי הסטודנטים ביצירות והאמצאות שנוצרו על-ידם, מועט ביותר ובחלק מהמוסדות אפסי. בזכויות יוצרים, כל המוסדות, למעט המכון הטכנולוגי חולון והחוג לעיצוב מכליל בהדסה ירושלים, כוללים בחוזה תניית העברת זכויות יוצרים מלאה, בה הסטודנט מתחייב להעביר את זכויותיו הכלכליות המלאות ביצירה למוסד, ברגע שהיצירה נוצרת".


למעשה יוצא שהסטודנטים מוותרים על זכויות הקניין שלהם באמצאות וביצירות שלהם. ברוב המוסדות ההסכמה שנותנים הסטודנטים היא לא מודעת ולא מפורשת, כך שהם לא מסוגלים לעמוד על השווי הכלכלי ועל היקף הזכות הכלכלית של עבודותיהם.


במוסדות דוגמת שנקר ובצלאל, בהם יצירות עצמאיות מקוריות הן חלק הארי מתוכנית הלימודים, קיים הסכם נפרד לצורך עניין זה, הסכם אשר החתימה עליו מהווה חלק מתנאי הכניסה ללימודים במוסד. סטודנט שלא חותם על ההסכם לא יכול ללמוד במוסדות אלה.


בבצלאל לדוגמא, נספח ב' בתקנון הוא 'הסכם בדבר זכויות על עבודות סטודנטים'. בסעיף 1 בתקנון, סעיף שכותרתו 'זכויות יוצרים', נכתב כך " אני מסכים שזכויות היוצרים לפי חוק זכות יוצרים התשס"ח - 2007 וכל חוק אחר שיבוא בנוסף לו או במקומו, על עבודותיי ו/או על כל יצירה שתיעשה על ידי, לבדי או ביחד עם אחרים, במסגרת לימודיי באקדמיה ובמהלכם, יהיו של האקדמיה. האקדמיה זכאית לפרסם, להפיץ ולעשות כל שימוש שתמצא לנכון בכל יצירה שלי או חלק ממנה, או דוקומנטציה שלה, תוך ציון שמי. סעיף זה ייחשב כהסכם להעברת זכות יוצרים לעניין הוראות סע' 37 לחוק הנ"ל".


ככלל, נראה שבפועל המוסדות הללו לא אוכפים הלכה למעשה את התניות הללו, ומאפשרים לסטודנטים חופש תנועה בקניינם הרוחני. עולה מכאן שהמוסדות הללו מעניקים לסטודנטים בהתנהגותם 'הרשאה משתמעת' - הרשאה הנובעת ממצב דברים מסוים שממנו ניתן להבין כי הפועל פועל ברשות.


נשאלת השאלה מה על הזכות המוסרית של היוצר, בענייננו – הסטודנט/ית ?

המקור הנורמטיבי לזכות מוסרית הוא סעיף 46 לחוק זכויות יוצרים, אשר מגדיר מהי זכות מוסרית ומהן הפעולות האסורות. החוק קובע, כי זכות מוסרית הינה אגד של זכויות, אשר תכליתן היא עמידה על זכותו של היוצר לקבל קרדיט על יצירתו : “כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין”.


הזכות המוסרית מורכבת משני חלקים : הזכות לייחוס ראוי ליוצר והזכות לשלמות יצירתו. כך יוצא שהזכות המוסרית מרחיבה וקובעת שלא רק שליוצר זכות לקרדיט על יצירתו, הרי שגם קיים האיסור לפגוע ביצירה על ידי מתן פגם, שינוי, סילוף, או כל פעולה אחרת שיש בה משום הפחתת ערך ביצירה, העשויה לפגוע בשמו או בכבודו של היוצר. " כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר". (כמובן שלא כל שינוי וכו' יהווה הפרה – לדוגמא – שינויים בתוכנית אדריכלית אינם יכולים להוות הפרה של זכות מוסרית, שהרי שינויים כאלה הם מחויבי מציאות).


גם אם היוצר עצמו בוחר להעביר את הזכות הכלכלית ביצירתו (בוחר להעביר את הרווחים והפירות מיצירתו), הרי שהזכות המוסרית ביצירתו תמשיך להיות שלו, והיא לא ניתנת להעברה.


כפי שצוין לעיל, המוסדות הללו אינם אוכפים הלכה למעשה את התניות, אבל על פי המצב המשפטי הם יכולים לעשות זאת בכל רגע. אם יבחרו לעשות כן, יכול שלא תעמוד להם הטענה כי מדובר בתניה לא מקפחת בחוזה אחיד.



מטרת המאמר היא לחלוק מידע והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.

ליצירת קשר: עו”ד אורנה שמש-גולדמן 054-2103152

8 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page