ככלל, מי שמרכזת את האכיפה הפלילית בעבירות קניין רוחני ומנהלת, לצד פרקליטויות המחוז ויחידת התביעות של להב 433, תיקים פליליים הנוגעים לעבירות אלו זו המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
אפשר לטעות ולחשוב שבעצם עבירה בקניין רוחני היא לא עבירה פלילית רגילה כשאר העבירות הפליליות, שכן מי שפוגע בזכות כביכול לא שולל דבר מחברו הנפגע. אם אכן כך, מדוע מדובר בעבירה פלילית ? התשובה היא כי קניין הוא קניין הוא קניין. נכון שלא רואים את הקניין הרוחני בעין, נכון שלא ניתן לנעול אותו במנעול או להציב עליו שומרים חמושים, אבל זהו קניינו של אדם ולנו כחברה צריך שיהיה עניין ציבורי רחב בהגנה על הקניין הרוחני מפני פגיעה. שהרי אם לא נעשה זאת, איזה אינטרס יהיה לממציאים להמציא המצאות ? לחדשנות לדהור קדימה ? אם לא נדאג לכך בצורה מתוקנת, נהפוך לחברה שקופאת על שמריה ולא רואה עתיד של פיתוח, הייטק וחדשנות כלשהי אל מול עיניה, וכמובן שגם לא נצליח כחברה לאזן בין זכויות וחובות של הפרט כלפי הפרט וכלפי החברה, ולהיפך.
סימני מסחר - עבירות אלה יכולות להתבצע לגבי טובין מסוגים שונים. לדוגמא, הפרת הסימן יכולה להתבצע לגבי פריט לבוש, כאשר הצרכן יודע בוודאות כי מדובר בפריט מפר סימן מסחר, או לגבי תרופות, כאשר הצרכן מאמין בטעות כי מדובר בתרופה מקורית בעוד שבפועל מדובר בתרופה שיוצרה שלא כדין, תרופה אשר מכילה חומרים שלא אמורים להיכלל בה, או אינה מכילה חומר חיוני האמור להיכלל בה. בפרשת רוזנבלט, לדוגמא, פעל מערך הפצה נרחב של טבליות אין אונות אשר הפרו סימני מסחר, ויוצרו בתנאים לא מפוקחים. בנוסף, נעשה שימוש במרפאה ורופא שהעניק חזות לגיטימית לפעילות הפלילית. בדומה לכך, מבוצעות הפרות בסימני מסחר לגבי תכשירים קוסמטיים, מזון, משקאות, מוצרי חשמל וכדומה.
זכויות יוצרים – הפרות בתחום זה מתבצעות על פני מנעד רחב ביותר של עבירות וכנגזרת מכך, מנעד הענישה גם הוא רחב. הפרת זכויות יוצרים יכולה לכלול העתקה והפצה של תוכנה, שעליה קמה ונופלת חברה על בעליה ועובדיה, ויכולה לכלול מכירה של עותקים של יצירה כזו או אחרת בדוכן בשוק. בתי המשפט דנו בעבירות אלו במרוצת השנים בעיקר בביצוע העתקות מפרות של תקליטורי מוסיקה וסרטים, והפצתם בשווקים.
בזירה הבינלאומית – קיים אינטרס אכיפה ברור גם בזירה הבינלאומית. לשם כך חתמה מדינת ישראל בשנת 2000 על הסכם TRIPS, (trade related aspects of intellectual property rights) לפיו התחייבה לעמוד בסטנדרטים מוגדרים של הגנת על זכויות קניין רוחני. זהו הסכם של ארגון הסחר העולמי אשר מסדיר נושאים שלא הוסדרו לפני כן במסגרת אמנה בין לאומית רב צדדית כלשהי, כגון ההגנה על ציונים גאוגרפיים ועל סודות מסחריים. כמו כן מציין ההסכם הליכי אכיפה, תקנות, ונהלים ליישוב סכסוכים.