Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility מהן זכויות הנפגע מפרסום לשון הרע ועוד כמה עובדות חשובות על חוק לשון הרע
top of page
  • תמונת הסופר/תאורנה גולדמן

מהן זכויות הנפגע מפרסום לשון הרע ועוד כמה עובדות חשובות על חוק לשון הרע

עודכן: 6 בפבר׳ 2022

חוק איסור לשון הרע קובע כי מי שנפגע מפרסום לשון הרע, רשאי להגיש תביעה לקבלת פיצוי כספי מהמפרסם. החוק חוקק בשנת 1965 ומאז עבר מספר תיקונים, שהאחרון שבהם הוא משנת 2017, הוא ביטול פקודת העיתונות.


החוק מאפשר לתבוע כ-70 אלף שקל בגין כל פרסום דיבתי, ללא צורך בהוכחת נזק. במקרה בו הפרסום נעשה בזדון, החוק מאפשר לתבוע את כפל הסכום, גם כאן - ללא הוכחת נזק.


הדיונים מלאי היצרים שמתנהלים ברשתות החברתיות הביאו לגידול בכמות תביעות לשון הרע שמוגשות לבתי המשפט. באופן כללי ניתן לומר כי ברוב תביעות לשון הרע מקבל התובע פיצוי.


להלן כמות התיקים שנפתחו בעניין לשון הרע בשנים 2010-2019 ,בחלוקה לפי שנה :

שנה מס' התיקים שנפתחו בתביעות לשון הרע 2010 553


2011 552


2012 632


2013 698


2014 735


2015 791


2016 933


2017 1,030


2018 1,178


2019 1,167


2020 1,366


ניתן לראות בבירור את מגמת העלייה בשנים האחרונות.


אחד מציוני הדרך בפסיקות לשון הרע לאחרונה היה במקרה של העיתונאי יגאל סרנה, אשר נתבע על ידי ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו ורעייתו, בשל פוסט בפייסבוק. בית משפט השלום קיבל את תביעתו של בנימין נתניהו וקבע כי אכן מדובר בלשון הרע. סרנה הגיש ערעור למחוזי. ערעורו נדחה והוא הגיע לבית המשפט העליון. בין יתר טיעוניו טען סרנה כי "הפייסבוק אינו כמו כלי הפרסום האחרים. הפייסבוק הוא זירה שוקקת וגועשת בה כל אחד רשאי להעלות את הגיגיו ותגובותיו, זו כיכר השוק המודרנית ואין יד מכוונת ואין יד מצנזרת, זו החוויה הדמוקרטית ואין לצנזרה ולהשתיקה (למעט הסתה לאלימות)". עוד טען כי "הפייסבוק הוא כלי תקשורת דו-צדדי בזמן אמת המאפשר שיח ציבורי פתוח, ומכאן שאין להתייחס אל הפייסבוק בגזירה שווה לעניין לשון הרע כמו לפרסום במדיה התקשורתית הרגילה". לטענתו, בשל טיבו וטבעו של הפייסבוק, הדרך הנכונה להתמודד עם פוסט מכפיש היא ברשתות החברתיות, ולא בבית המשפט.


שופט העליון יצחק עמית דחה את הטענות הללו וקבע, בין היתר כי : "פרסום מיידי אינו ייחודי לפייסבוק אלא מאפיין אמצעי תקשורת מודרניים רבים, וכך גם לגבי יכולת התגובה. מאפיין זה, כשלעצמו, אינו שולל את זכות התביעה של הניזוק".


בפסק דין ארוך מאוד ותקדימי באופיו שניתן ב 30.12.2021 בבית המשפט המחוזי בחיפה בפרשת רמי חסון נ' עיריית חדרה וצבי גנדלמן נקבע הפיצוי הגבוה ביותר שנפסק אי פעם בארץ בתביעת דיבה. בית המשפט קבעי כי עיריית חדרה תפצה את התובע, הקבלן רמי חסון, בסך של מיליון ש"ח. רוב הסכום, 850,000 ש"ח בשל הודעת דוברות - פרסומים, שהוציאה העירייה 7 שנים לפני כן, אשר הוציאו דיבתו של התובע.



מטרת המאמר היא לחלוק מידע והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.

ליצירת קשר: עו”ד אורנה שמש-גולדמן 054-2103152

17 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page